יכיני נ' פלאפון תקשורת בע"מ

פסק דין

בפני תביעת פיצויים בטענה להפרת הסכם לרכישת שירותי רדיו טלפון נייד.

במהלך חודש מאי 2009 ניהלו התובע והנתבעת מגעים בקשר לאפשרות לשינוי אופן ההתקשרות, במסגרתו רכש התובע את שירותי הנתבעת והשתמש בשירותים אלו כנגד תשלום מלא במשך שנים ארוכות. בעקבות מגעים אלו, נכרת בין הצדדים ביום 17.05.09 הסכם המסדיר את מכלול התקשרותו של התובע עם הנתבעת, התקשרות הכוללת אספקת מכשיר טלפון סלולרי, תשלום כולל עבור דקות שיחה בזמן מוגבל מוסכם, חבילת גלישה וכד'.

לטענת התובע, במהלך חודש ינואר 2010, לאחר בדיקת החיובים בהם חוייב בחשבון המתייחס לחודש דצמבר 2009, התברר לו כי גובים ממנו תשלומים מוגזמים החורגים מהסכם ההתקשרות עמו. לאחר שהתובע, לטענתו, לא קיבל תשובות מספקות לטענותיו, פנה התובע במישרין לחברת כרטיסי האשראי ויזה והורה להם לבטל את כל התשלומים בהם הוא מחוייב על ידי הנתבעת. התובע סבר כי בהתאם להתקשרותו עם הנתבעת רשאית הייתה הנתבעת לחייב אותו בכל חודש בתשלום של 399 ש''ח לכל היותר. לפיכך, הורה התובע לויזה שלא לכבד כל דרישת תשלום החורגת מתשלום זה. בתחשיבים אשר עשה התובע בסמוך לכך, גילה התובע כי הנתבעת חייבה אותו בתשלומים החורגים מהסכום החודשי המוסכם במשך חודשים ארוכים ועוד מאז יולי 2009. בסיכום אשר ערך התובע ומתייחס לחיובים החל מיולי 2009 ועד ינואר ,2010 מצא התובע כי חוייב בסך של 1,048.41 ש''ח מעבר לסכומים המגיעים לנתבעת לפי ההסכם בין הצדדים. התובע פנה איפוא לנתבעת בבקשה לזכותו אך לטענתו לא זכה אלא להתעלמות מנציגי הנתבעת. ביום 10.03.10 נותק מכשיר הטלפון של התובע על ידי הנתבעת ולאחר מכן עבר התובע לחברה אחרת. התובע טוען איפוא, כי הנתבעת הפרה את התחייבויותיה כלפיו וגרמה לו לנזקים והעמיד את תביעתו בגין נזקים אלו על סך 20,000 ש''ח בצירוף מע''מ.

הנתבעת מצידה איננה מכחישה כי התקשרה עם התובע בהסכם ביום 17.05.09 ואיננה מכחישה כי במסגרת הסכם זה נקבע תשלום חודשי כולל של 399 ש''ח, ברם טוענת כי התובע חרג מדקות השיחה אשר הוקצו לו במסגרת התכנית, שלכן גם חוייב בתשלומים נוספים. לטענת הנתבעת, החבילה אשר רכש התובע כללה 900 דקות שיחה לכל היעדים וכן תשלום עבור מכשירי הטלפון אשר סופקו לתובע. התובע, לפי טענת הנתבעת, חרג מדקות השיחה ולכן חוייב בתשלומים בהתאם. עוד טוענת הנתבעת, כי הדבר גם הובהר לנתבע בשיחות אשר התקיימו עמו. הנתבעת מבהירה כי כאשר נמנע התובע מתשלום מלוא החיובים החודשיים, נאלצה לנתק את מכשירי הטלפון לשיחות יוצאות ואף טוענת כי הגישה נגד התובע תביעה כספית על יתרת הכספים המגיעים לה ואשר מתבררת בנפרד.

בדיון אשר התקיים בפני חזר התובע על טענותיו ואף הוסיף וטען, כי הנתבעת פועלת מתוך מעשה הונאה וזיוף. לטענת התובע, ההסכמים אשר צירפה הנתבעת לכתב ההגנה שונים מההסכמים אשר נמסרו לו בעת ההתקשרות, והוספו להם כיתובים בכתב יד. עוד הפנה התובע בטיעוניו לחשבון כרטיס האשראי לחודש דצמבר 2009 ואשר כולל חיובים אשר לשיטתו חורגים על פניהם מהמוסכם עמו. התובע אישר כי נציגי הנתבעת פנו אליו בניסיון ללבן את טענותיו, אך טוען כי פניה זו נעשתה באיחור ובעקבותיה הפנה התובע את נציגי הנתבעת לחברת ויזה כדי שתברר את הדברים עימה.

מעיון בכל החומר שלפני, אין למעשה מחלוקת בין הצדדים כי במסגרת התקשרותם מיום 17.05.09, רכש התובע מהנתבעת חבילת שירותים הכוללת, בין היתר, תשלום קבוע עבור 900 דקות שיחה חודשיות. הסכמה זו אף כתובה בכתב יד במפורש בעותק החוזה אשר הציג התובע במהלך הדיון. עבור חבילה זו של דקות שיחה נקבע תשלום קבוע בסך 339 ש''ח. התובע טוען כי התברר לו שחוייב בכל חודש בתשלומים החורגים מהמוסכם עימו אולם כנגד זאת הסבירה הנתבעת כי התובע פשוט חרג מהיקף דקות השיחה אשר סוכמו עימו, כאמור. מפירוט חשבון התובע לחודש דצמבר 2009 ואשר הוצג בפני, ניכר כיצד בגין חודש זה חוייב התובע ב-900 דקות זמן אויר הכלולות בחבילה הבסיסית, אך בנוסף לכך חוייב גם ב-419:15 דקות, החורגות מחבילת השיחות הבסיסית. ניכר איפוא מחשבון זה, שאכן חרג התובע מהחבילה הבסיסית אשר סוכמה עימו. למעט טענה כללית של התובע המפנה להיקף השימוש שעשה במכשיר הטלפון לפני ההתקשרות (טענה הנסמכת על הפקס שקיבל מנציגת הנתבעת לפני ההתקשרות), לא שמעתי מהתובע כל הסבר לשלילת תחשיבי הנתבעת באשר לחריגה מדקות השיחה. אף ביחס לחודשים הנוספים עליהם הלין התובע, לא שמעתי ולא הוצגה בפני כל ראיה לשלילת טענת הנתבעת בדבר חריגת התובע מהיקף דקות השיחה אשר סוכם עימו. גם לשיטת התובע, חבילת דקות השיחה אותה רכש הוגבלה בזמן, אך סביר הדבר כי באם חרג התובע מחבילה זו, הרי שיחוייב בהתאם ובהעדר ראייה כלשהי מצד התובע, לא מצאתי כל הצדקה לסירובו לשלם את הכספים בהם נקב בכתב התביעה.

טענת התובע למעשה זיוף כלפיו איננה מקובלת עלי. גם אם בשל שגיאה לא מולאו מלוא פרטי ההתקשרות בהעתק ההסכם אשר נמסר לתובע, הרי שאין מחלוקת בדבר מהותה של ההתקשרות – תשלום חודשי קבוע עבור חבילת שירותים כוללת.

אשר לטענת התובע לפיה עושה הנתבעת כראות עיניה בחיוביו, הסביר נציג הנתבעת כיצד באים הדברים לכדי ביטוי בחשבון הנשלח לתובע. עיון בחשבון המתייחס לחודש דצמבר אכן מראה כיצד פועלת הנתבעת בחיוב וכנגדו בזיכוי, כאשר הסבר נציג הנתבעת לעקרון העומד בשיטה זו – הגיוני וסביר.

גם ביתר טענותיו של התובע לא מצאתי ממש. בסופו של יום, נראה שאכן חרג התובע מהיקף דקות השיחה אשר סוכם עימו ובגין זאת גם חוייב על ידי הנתבעת. התובע לא המתין לבירור ההתחשבנות עם הנתבעת אלא עשה דין לעצמו וביטל את ההרשאה הנתונה לנתבעת לגביית התשלומים החודשיים בכרטיס האשראי. גם אם סבר התובע כי זכותו המלאה הייתה לעשות כן וגם אם סבר התובע, בתום לב, כי הנתבעת פעלה כלפיו שלא כדין, הרי שהלכה למעשה הפר את ההסכם מול הנתבעת. במצב זה, אכן רשאית הייתה הנתבעת לחדול מאספקת שירותיה לתובע. כאשר תביעתו של התובע בתיק זה מבוססת כל כולה על הטענה כי אסור היה לנתבעת לנתק את מכשירי הטלפון שלו, נמצא כי טענה זו הופרכה. אך חבל על כך שהתובע לא השכיל להדבר עם הנתבעת בטרם הגשת התביעה ולמצער, בטרם התייצבו הצדדים לדיון.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה.

התובע יישא בהוצאות הנתבעת בגין הליך זה בסך של 200 ש''ח.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתנה והודעה היום י"ב אלול תש"ע, 22/08/2010 במעמד הנוכחים.

אילן רונן, שופט

הוקלד על ידי: רבקה אראל צימרמן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: